דורבן העקב – Plantar Fasciitis, היא אחת הסיבות השכיחות ביותר לכאבים בעקב ובכפות הרגליים בקרב האוכלוסייה הכללית. מצב זה מאופיין בדלקת של הרצועה הפלנטרית, רקמה פיברוטית עבה המשתרעת לאורך תחתית כף הרגל, מהעקב ועד לבסיס האצבעות. הכאב הנגרם מדורבן העקב עלול לפגוע משמעותית באיכות החיים של הסובלים ממנו ולהגביל את יכולתם לבצע פעולות יומיומיות ופעילויות ספורטיביות.
הבנת האטיולוגיה, הפתופיזיולוגיה והגישות הטיפוליות העדכניות היא חיונית לניהול יעיל של מצב זה.
הסיבות וגורמי הסיכון להיווצרות דורבן
הרצועה הפלנטרית ממלאת תפקיד קריטי בתמיכה בקשת כף הרגל ובבלימת זעזועים במהלך הליכה וריצה. מגוון גורמים עלולים להוביל לעומס יתר ולדלקת ברצועה זו:
פעילות גופנית בעצימות גבוהה
עומסים חוזרים ונשנים על הרצועה במהלך ריצה, קפיצות ופעילויות ספורט אחרות מגבירים את הסיכון למיקרו-קרעים ולדלקת.
עמידה ממושכת על משטחים קשים
עבודה או פעילויות המחייבות עמידה ממושכת על משטחים לא גמישים עלולות להגביר את הלחץ על הרצועה הפלנטרית.
השמנה או עלייה מהירה במשקל
משקל גוף עודף מגביר את העומס המכני על כף הרגל והרצועה הפלנטרית.
גיל
השכיחות של דורבן העקב עולה עם הגיל, במיוחד בקרב אנשים בגילאי 40 עד 60, כתוצאה משינויים ניווניים ברקמות ואיבוד גמישות.
מבנה כף רגל לא תקין
פלטפוס (כף רגל שטוחה) או קשת גבוהה עלולים לשנות את ביומכניקת כף הרגל ולהגביר את המתיחה על הרצועה הפלנטרית.
נעליים לא מתאימות
נעליים חסרות תמיכה בקשת או עם עקב שטוח מדי אינן מספקות בלימת זעזועים מספקת ועלולות להחמיר את העומס על הרצועה.
נוקשות בשרירי הסובך
שרירי סובך (גסטרוקנמיוס וסולאוס) מתוחים מגבילים את כיפוף הקרסול ומגבירים את המתיחה על הרצועה הפלנטרית.
היצרות של תעלת העצב הטיביאלי האחורי (Tarsal Tunnel Syndrome)
במקרים נדירים, לחץ על העצב הטיביאלי האחורי עלול לגרום לכאב בעקב שיכול להיות דומה לדורבן העקב.
פתופיזיולוגיה (חקר המחלה וחקר תפקוד הגוף)
הפתופיזיולוגיה של דורבן העקב כוללת תהליך דלקתי ברצועה הפלנטרית, לרוב בנקודת החיבור שלה לעצם העקב (tuberosity of the calcaneus). ההנחה היא כי עומס חוזר ונשנה גורם למיקרו-קרעים ברקמת החיבור, אשר מנסים להחלים אך התהליך הדלקתי הכרוני מפריע להחלמה תקינה. מחקרים מצביעים על מעורבות של ציטוקינים פרו-דלקתיים וגורמי גדילה בתהליך זה.
היווצרות דורבן עצמי (calcaneal spur), בליטה גרמית על עצם העקב, נצפית לעיתים קרובות בצילומי רנטגן של מטופלים עם דורבן העקב. עם זאת, חשוב לציין כי נוכחות דורבן עצמי אינה בהכרח הסיבה לכאב, ולמעשה, אנשים רבים עם דורבן עצמי אינם סובלים מכאבים כלל. הסברה הרווחת היא שהדורבן העצמי הוא תוצאה של משיכה כרונית של הרצועה הפלנטרית מהעצם, ולא הגורם העיקרי לכאב.
תסמינים קליניים:
התסמין העיקרי של דורבן העקב הוא כאב בעקב, אשר לרוב מתואר כחד, דוקר או שורף.
מאפיינים נוספים כוללים:
- מיקום הכאב – הכאב מורגש בעיקר בחלק התחתון של העקב, סמוך לעקב הפנימי, ולעיתים יכול להקרין לאורך קשת כף הרגל.
- החמרה בבוקר או לאחר מנוחה – הכאב לרוב חמור יותר לאחר קימה משנת הלילה או לאחר ישיבה/שכיבה ממושכת ("כאב צעדים ראשונים"). תנועה קלה עשויה להקל על הכאב באופן זמני, אך הוא עלול להחמיר שוב לאחר פעילות ממושכת.
- רגישות מקומית – מישוש של האזור שבו הרצועה הפלנטרית מתחברת לעצם העקב לרוב מעורר כאב.
- נוקשות בוקר – תחושת נוקשות בעקב ובקשת כף הרגל בבוקר.
- כאב לאחר פעילות ממושכת – עמידה או הליכה ממושכת עלולות להחמיר את הכאב.
איך מאבחנים דורבן?
האבחון של דורבן העקב מתבסס בעיקר על אנמנזה קלינית ובדיקה גופנית.
- אנמנזה – לקיחת היסטוריה רפואית מפורטת, תיאור מדויק של התסמינים, משך הופעתם, גורמי סיכון ופעילויות המחמירות או מקלות על הכאב.
- בדיקה גופנית – מישוש של אזור העקב והרצועה הפלנטרית להערכת רגישות, הערכת טווח התנועה של הקרסול וכף הרגל, ובדיקות פרובוקטיביות כמו dorsiflexion של כף הרגל וכיפוף אצבעות, אשר לרוב מחמירות את הכאב האופייני. יש לבצע בדיקה נוירולוגית בסיסית לשלילת לחץ עצבי.
בדיקות הדמיה:
- צילומי רנטגן – אינם נחוצים לאבחון שגרתי של דורבן העקב, אך עשויים להתבצע לשלילת פתולוגיות אחרות בעצם העקב (כגון שבר מאמץ) ולזיהוי דורבן עצמי. כאמור, נוכחות דורבן עצמי אינה מאשרת את האבחנה ואינה קשורה בהכרח לחומרת הסימפטומים.
- אולטרסאונד – יכול להדגים עיבוי של הרצועה הפלנטרית או נוזל סביבה, מה שמחזק את האבחנה.
- MRI – לרוב אינו נדרש, אך עשוי להיות שימושי במקרים מורכבים, כאשר האבחנה אינה ברורה או לשלילת פתולוגיות אחרות.
- אבחנה דיפרנציאלית – חשוב לשלול מצבים אחרים שיכולים לגרום לכאבי עקב, כגון דלקת בגיד אכילס באזור החיבור לעקב (Insertional Achilles Tendinitis), שבר מאמץ בעצם העקב, דלקת בשק הבורסה (Bursitis), או כאב מוקרן ממקור עצבי (Radiculopathy).
מספר גישות שונות לטיפול בדורבן
מטרת הטיפול בדורבן העקב היא להפחית את הכאב והדלקת, לשפר את תפקוד כף הרגל ולמנוע הישנות התסמינים. הגישה הטיפולית היא לרוב שמרנית בשלבים הראשונים.
טיפול שמרני (קו ראשון)
- מנוחה והימנעות מפעילויות מחמירות – הפחתת פעילויות הגורמות לעומס על כף הרגל.
- קרח – הנחת קרח על האזור הכואב למשך 15-20 דקות מספר פעמים ביום להפחתת דלקת וכאב.
- תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) – תרופות דרך הפה (כגון איבופרופן או נפרוקסן) או משחות מקומיות להקלה על כאב ודלקת.
- תרגילי מתיחה – מתיחות יומיות של גיד אכילס (על ידי כיפוף כף הרגל כלפי מעלה) ושל הרצועה הפלנטרית (על ידי משיכת האצבעות כלפי מעלה).
- תרגילי חיזוק – חיזוק שרירי כף הרגל (למשל, איסוף חרוזים עם האצבעות) ושרירי השוקיים (הרמת עקבים).
- מדרסים תומכים בקשת כף הרגל – מדרסים מוכנים או מדרסים בהתאמה אישית יכולים לסייע בתמיכה בקשת כף הרגל, הפחתת העומס על הרצועה ובלימת זעזועים.
- סדים לילה (Night splints) – שימוש בסד המקבע את כף הרגל במצב של Dorsiflexion בזמן השינה, מה ששומר על הרצועה הפלנטרית מתוחה ומפחית את הכאב בבוקר.
- פיזיותרפיה – תוכנית טיפול מותאמת אישית הכוללת תרגילים, מתיחות, טכניקות טיפול ידניות (כגון עיסוי רקמות עמוק ושחרור נקודות הדק) והדרכה לגבי שינוי פעילות והתאמת נעליים.
- הזרקות קורטיקוסטרואידים – הזרקה מקומית של קורטיקוסטרואידים יכולה לספק הקלה זמנית משמעותית בכאב, אך אינה מהווה פתרון לטווח ארוך ויש לה מגבלות ותופעות לוואי אפשריות.
טיפולים מתקדמים במידה וטיפול שמרני לא צלח
- הזרקות פלזמה עשירה בטסיות דם (PRP) – הזרקת פלזמה המכילה ריכוז גבוה של טסיות דם לאזור הדלקת במטרה לעודד ריפוי רקמות.
- טיפול בגלי הלם (Extracorporeal Shockwave Therapy – ESWT) – שימוש בגלי קול בעוצמה גבוהה כדי לעורר תגובה ביולוגית ברקמה הפגועה ולעודד ריפוי.
- הזרקות בוטולינום טוקסין (Botox) – במקרים מסוימים של כאב כרוני ונוקשות שרירים נלווית.
טיפול כירורגי (נדיר)
- שחרור חלקי של הרצועה הפלנטרית – ניתוח לשחרור חלק מהרצועה הפלנטרית כדי להפחית את המתח עליה. ניתוח זה נשקל רק במקרים חמורים שלא הגיבו לטיפולים שמרניים במשך תקופה ממושכת.
תהליך ההחלמה מדורבן (פרוגנוזה) ומניעה עתידית
הפרוגנוזה עבור רוב המטופלים עם דורבן העקב היא טובה, ומרביתם מגיבים היטב לטיפול שמרני תוך מספר חודשים. חשוב להדגיש את הצורך בהתמדה בביצוע התרגילים וההמלצות הטיפוליות. אמצעי מניעה כוללים שימוש בנעליים תומכות ומתאימות בעלות מדרסים בהתאמה אישית לכף הרגל, ביצוע מתיחות קבועות של שרירי הסובך והרצועה הפלנטרית, שמירה על משקל גוף תקין והימנעות מעומס יתר על כפות הרגליים.
אם אתם סובלים מתסמינים המאפיינים דורבן העקב, אתם מוזמנים לפנות לקליניקה של גל און (לרשותכם ארבעה סניפים). צוות המומחים שלנו מיומן באבחון מדויק של הבעיה ובהתאמת תוכניות טיפוליות אישיות. במידת הצורך, אנו מציעים שירות של התאמת מדרסים בהתאמה אישית, המספקים תמיכה אופטימלית לקשת כף הרגל ויכולים להקל משמעותית על הכאב. בנוסף, קליניקת גל און מצוידת בטכנולוגיה מתקדמת לטיפול בגלי הלם (ESWT), שיכולה להיות יעילה במקרים של דורבן עקשן שאינו מגיב לטיפולים שמרניים אחרים. אנו כאן כדי לעזור לכם לחזור לשגרה פעילה ונטולת כאבים.
סיכום
דורבן העקב הוא מצב שכיח וכואב בכפות הרגליים, אך ברוב המקרים ניתן לטפל בו בהצלחה באמצעות גישות שמרניות. אבחון מדויק המבוסס על אנמנזה ובדיקה גופנית הוא קריטי, וגישה טיפולית מותאמת אישית, הכוללת מנוחה, קרח, תרגילים ומדרסים מותאמים אישית, היא לרוב יעילה. טיפולים מתקדמים וניתוח נדרשים רק במקרים בהם הטיפולים השמרניים והמתקדמים לא מגיבים. עם הבנה מעמיקה של האטיולוגיה והפתופיזיולוגיה של דורבן העקב, אנשי מקצוע רפואיים יכולים לספק טיפול מיטבי ולשפר משמעותית את איכות החיים של המטופלים.
